לפני כמה עשרות שנים יצרו את הגלולה נגד הריון שחוללה מהפכה אדירה אצל הנשים וכתוצאה מכך שונו, לבלי הכר, כל המסגרות החברתיות הקודמות. לפני כן, הנשים היו שייכות, פחות או יותר, לגברים שלהם. אמצעי המניעה המוכרים עד אז, היו הקונדומים. כך שהשליטה על ההריון היתה אצל הגבר. ברצותו אפשר הריון, וברצותו מנע אותו. נשים שהתירו לעצמם חופש מיני, נחשבו אז ליוצאות דופן, למופקרות, פורצות גדר שעלולות לשלם על כך ביוקר. יחסי מין עם גבר שאינו בעלה, היה עלול להסתיים בהריון לא רצוי, מה שהיה שם אותה בשולי החברה. באה הגלולה נגד הריון והעבירה את השליטה לידי הנשים. אפשרה להן חופש מיני, ללא נטל הריון, ללא מחויבות זוגית לגבר. שום דבר מאז לא דומה למה שקדם לו. רק בחברות סגורות ומסורתיות נשמר עדין הדפוס המשפחתי הישן.
החופש המיני של הנשים, הכניס את הגברים למגננה. לפני כן, הוא היה המחזר והיא היתה הנעתרת. הוא היה מחזר רק כאשר היה כשיר ובטוח ביכולתו. יכולתו המופלגת של כובש הנשים המהולל קזאנובה התקיימה נוכח נשים דתיות, עצורות ומוגבלות ביכולתן. נראה אותו גיבור מול אשה יזמית וכובשת מינית, בעצמה. נוכח היזמות של הנשים, גברים רבים מצאו עצמם, לא תמיד ערוכים לתפקוד מיני. האשה היתה יכולה להשוות ביצועים בין הגברים, והמפונקים נפלו, לא פעם, שדודים. כך גילו גברים רבים, שהם יכולים לתפקד מינית, רק עם אשה שאליה הם רגילים. מה שבוודאי תרם ליציבות מסוימת בחיי המשפחה. עובדה זאת יצרה תלות חזקה ברצונה הטוב של בת-הזוג שלהם. ההתרגלות של האשה אל הגבר שלה, ושל הגבר אל אשתו שמשו עד כה, דבק זוגי עיקרי. כן, זו אמת שחייבת להיאמר – מרבית הזוגות, שורדים כזוגות לאורך השנים, בעיקר, בגלל המוגבלות של שני בני הזוג. אנשים ניידים יותר, מתקשים להישאר זמן רב בקשר זוגי. לגברים הרגילים והמכורים לאשה מסוימת אחת היה קושי להתחיל עם אשה זרה. הם היו זקוקים לאשה בעלת סבלנות שתמתין עד שיתרגל אליה בהדרגה, עד שיוכלו לקיים יחסי מין רגילים. אך עתה הגיעה הויאגרה, המאפשרת "קיצור הליכים" במיטה. היא מאפשרת מעקף על המעצור המוחי, הגורם לכך שהדם לא יזרום אל איבר המין של הגבר, וגורם להעדר זיקפה. הגלולה פועלת איכשהו על כלי הדם, ועל זרימת הדם ומאפשרת זיקפה, גם כאשר יש "קצר" מוחי. היא מאפשרת לגברים שהיו מוגבלים עד כה, וחרדים ממפגש ראשוני עם אשה זרה, להעיז ולהתנסות במין זמין. כך שהויאגרה ביחד עם הגלולות למניעת הריון משלימים את המהפכה שפרצה את גבולות המסגרת המשפחתית המסורתית.
כל שינוי מעורר בהתחלה אי-שקט, נתפס כשיבוש של כל מה שנחשב לטוב. אני מציע לא להקדים ולשפוט את השינוי. אני צופה דווקא שינויים לטובה, בעקבות הטלטלה של המערכת המסורתית. זאת מפני שהמערכת המסורתית אפשרה תפקוד זוגי ללא הנאה. המסגרת הזוגית היתה מובנת מאליה וכפויה כחובה חברתית. היום יש הרבה פורצי גדר אשר מורדים בלחץ החברתי. יש הרבה רווקים ורווקות, למשל. יש משפחות רבות שלא שורדות לאורך השנים, כלומר, ישנם גברים ונשים המתחתנים ומתגרשים יותר מפעם אחת בחיים.
בסופו של דבר יתברר שמערכת יחסים בין בני זוג שאינם מוגבלים, כלומר, שניהם בעלי יכולת מפותחת, ואינם מצייתים באופן עיוור לצו החברתי. המערכת שלהם תהיה מושתתת בעיקר על האיכות הבי
